אנחנו במופע סטנד-אפ לילדים. המנחה מבקש "ילד אמיץ וגיבור" שייעלה לבמה. יותם מתחפר לתוך מושבו ומצמצם את עצמו למימדים של אצבעוני. המסר שלו ברור. אני שולחת מבט לעבר נעמה משמאלי, אבל לא רואה אותה. אחרי רגע מתברר שהיא מסתתרת מאחורי גב המושב שלפניה. סביבנו יער של ידיים מורמות. ילדים מעצבנים עם ביטחון עצמי מרגיז צועקים: "אני, אני, אני". מה מאכילים את הילדים האלה, אני שואלת את עצמי, שהם יצאו כאלה, והנכדים שלי לא. אחד הדרדסים מסתער בחדווה לעבר הבמה. אחרי דקה הוא חוזר עם בלון וקלטת וידיאו. פרס על תעוזתו.
"אתה רואה", אני גוערת ביותם, "אם היית הולך, גם אתה היית זוכה בפרס".
"יש לנו המון קלטות בבית, לא צריך עוד אחד", נוקט יותם בשיטת הענבים החמוצים והשועל, במשל הכרם.
"ועכשיו אני צריך ילד או ילדה אחרים", מכריז המנחה חגיגית. נעמה גולשת מן הכיסא. האם היא הולכת להפתיע את הסבתא שלה?
"יופי נעמה", אני מעודדת, "רוצי קדימה".
אבל היא רצה דווקא לאחור. לעבר היציאה. מנסה למשוך אותי אחריה: "הביתה", היא אומרת. כשאני לא זזה ממקומי, היא מחליטה להשתופף סמוך לרצפה.
"יותם, אתה הגדול, תראה דוגמה", אני חוזרת לסורי.
"סבתא די, לא רוצה", לוחש הילד מלמטה, מכיוון ברכיו, עליהן מונח ראשו, כדי שלא יראו אותו.
תחושה עזה של דה-ז'ה-וו לופתת אותי. כבר הייתי בסיפור הזה. בסיבוב הראשון היו אלה ילדי. גם הם סרבו לעלות לבמות כשמנחים, ליצנים, קומיקאים ושחקנים למיניהם ביקשו ילד מתנדב, ילד אמיץ, ילד שווה, שייעלה אליהם לבמה. וגם אז היו המוני ילדים אחרים שתמיד רצו לבמה.
נעמה שולחת פתאום לעברי מבט בוגר לגילה ורואה סבתא מתוסכלת. היא מנסה לשתף פעולה ושולחת צעד קדימה. "יופי, יופי, כן, כן", אני משתטה לגמרי. גם המנחה רואה את האצבעונית האדמונית: "או, הנה מתנדבת חדשה, בואי ילדה". אבל נעמה נבהלת מעצמה, ורצה לאחור, כמעט מתנגשת בילדה אחרת שעולה בסערה על הבמה לקבל בלון.
בדרך הביתה יותם מנחם אותי: "לא נורא סבתא, אם את רוצה בלון, נבקש מאב'שלנו שיקנה לך", ונעמה משלימה: "בפעם הבאה נגיד להם להזמין גם סבתות לבמה".
===========
סוד הבריאות: אוכל נא
הכינרת פרושה למטה כמו על כף היד. לידה עמק ירוק ומעליה הרים רוחצים בערפל. האוויר צלול. השקט מרגיע את הנשמה והלב עוד לפני שטעמנו אפילו שלוק אחד של מיץ עשב חיטה, או ביס של קרקר מפשתה ודלעת. אנחנו במצפה אלומות, חוות בריאות חדשה שפתחו המיליונר האמריקני ג'רי מינץ ואשתו הישראלית עדנה אשרוב, לפי שיטת אן ויגמור. השיטה, על רגל אחת, פוסלת את כל דרכי הכנת המזון המוכרות לנו: בישול, הרתחה, טיגון, אפייה. הסיבה: חימום יתר הורס את חומרי ההזנה והחיים שיש באוכל. וזה אומר שכל מה שאי-אפשר לאכול נא, נופל: אין בשר, אין דגים, אין ביצים. במקום חלב ומוצריו: חלב שקדים, יוגורט עיזים, זרעים, קטניות, ירקות, עדשים. והכי הרבה: נבטים. כי זרעים וקטניות מונבטים מכילים הרבה יותר ערכים תזונתיים מאשר הלא מונבטים. מה שלא אוכלים לגמרי נא ("מזון טרי-חי", קוראים לזה במצפה אלומות), מייבשים בשמש או במכונת ייבוש מיוחדת, אבל לפני הכל, שותים עשב חיטה, משקה הפלאים המנקה את הגוף ומערכת העיכול בצורה אופטימאלית. אלה החובות. ומה הזכויות? ריפוי הגוף מתחלואיו ומניעת מחלות. "יהיו מזונותיך רפואותיך", מצטטים שם שוב ושוב את הכלל הבריאותי עתיק היומין הנכון היום כאז, ומוסיפים, שבניגוד לתפיסה שהרופא הוא האחראי על צרותינו הגופניות והוא זה ש"צריך לרפא אותנו", אנחנו אחראים, אנחנו הרופאים של עצמנו. ודבר ראשון עלינו לנקות את הגוף והנפש מהרעלים שצברנו. רעלי המזון המרוסס, המחומם עד אובדן כל ערך, עתיר הסוכר המזוקק, רעלי האוויר והמים המזוהמים בשפכים תעשייתיים, עשן, פיח, פליטת מכוניות, ורעלי הנשמה: מתח, דאגות, רדיו, טלוויזיה, עיתונים. במצפה אלומות אין טלוויזיה בחדרים, גם לא טלפון, גם לא רדיו. במקום זאת יש עיסויים, שיחות, יוגה, הליכות, ונוף מופלא כבר אמרתי?
לא קל כמובן לחיות על זרעונים ועשבים (למקום יש תעודת כשרות פרווה ומשגיח כשרות צמוד), להסתפק בחלות שבת משקדים ובמים חמים עם עשבים בתוכם במקום תה-קפה, אבל אחרי שבוע במקום הזה, אפשר להוריד, העידו בפני אנשים שכבר ניסו, ערכים גבוהים של סוכר ולחץ דם, וללמוד להוריד הילוך גם מבחינה נפשית. ג'רי מינץ בעצמו, הבעלים, השיל מעליו בצורה הזו כ-60 קילוגרם משקל עודף וצרות נלוות.
אף אחד לא מבטיח לנו שנצא מסדנת בריאות כזו עם מהפך באורח החיים. מחייבים שם למשל לאכול רק אוכל אורגני, לוותר כליל על כל חטאי הזלילה והשתייה (שוקולד, עוגות, סיגריות, אלכוהול, סטייקים, ביצת עין וגו'), לדאוג לריקון מעיים יום-יומי ורצוי בעזרת חוקן, לשתות מיצי ירקות. מצד שני כל אחד יוצא משם עם משהו ביד: לא לערבב באותה ארוחה פחמימות וחלבונים למשל, לאכול פירות תמיד לחוד, כארוחה נפרדת, להוסיף יותר ירקות ירוקים לתפריט – איש, איש ויכולותיו. אני יצאתי משם גם עם מתכונים לט"ו בשבט שתיכף נלמד להכין.
רוצים ללמוד יותר על המקום ושיטותיו, התקשרו: 04-6653364.
ועכשיו נעבור לכמה מן המתכונים של עדנה אשרוב-מינץ:
** עוגיות מכוסמת ותמרים.
חומרים: 2 כוסות תמרים מגולענים. אם הם קשים משרים במים כחצי שעה. כוס צימוקים מושרים במים 4 שעות. 2 כפות תמצית וניל. כף קינמון. כוס ו-3/4 כוסמת מונבטת ומיובשת.
ההכנה: מעבדים תמרים, צימוקים, וניל וקינמון עד שמתקבלת תערבות חלקה ודקיקה.
מוסיפים כוס כוסמת מונבטת ומיובשת ומערבבים היטב.
יוצרים כדורים קטנים, טובלים אותם בכוסמת הנותרים ומצננים במקרר או במקפיא עד להגשה.
מגישים בכותרות נייר.
** כדורי חרובים.
חומרים: 1 כוס אגוזי מלך. 1 כוס גרעיני חמניה. 10 תמרים מסוג מג'הול. שליש כוס אבקת חרובים. 2 קמצוצי מלח. קמצוץ פלפל אדום חריף.
ההכנה: טוחנים במעבד מזון את האגוזים טחינה דקהומוסיפם את כל יתר החומרים.
יוצרים צורות של כדורים קטנים (אפשר לטבול אותם באבקת קקאו או אבקת חרובים), ותקועים בתוך כל אחד מהם שבר של אגוז.
** חומוס קישואים.
החומרים: 2 קישואים גדולים או 4 בינוניים. 4 כפות שמן זית. 6 שיני שום. חצי כוס מיץ לימון. חצי כפית כמון. 2 כפיות פפריקה. כפית וחצי מלח ים. כוס וחצי שומשום שהושרה במים 4 שעות. כוס וחצי טחינה. קמצוץ פלפל אדום חריף.
ההכנה:
מערבבים את כל החומרים פרט לטחינה ולשומשום למחית אחידה. מוסיפים את הטחינה והשומשום ומגישים על עלי חסה עם עגבנייה קצוצה ונבטים.
בצילומים: עציצי עשב חיטה. מטחנת לייצור מיץ מעשב חיטה. מיץ עשב חיטה בכוס.
==================
בריאות מן הטבע
כדי להפוך את ט"ו בשבט, בצד תכניו המסורתיים כראש השנה לאילנות, גם לחג שכולו בריאות, נצא היום לגנים, לפארקים ואל השדות שלבשו ירוק, כדי להשתתף בצעדה או אירוע ספורטיבי, וכאלה לא חסרים ברחבי הארץ. מ"צעדת הכלניות" בדרום ועד הצעדה ומתחמי הספורט ביער שוהם (בצילום), ועד טקסי נטיעה ביערות הצפון. ברוב המקומות מדובר במסלולים משפחתיים לא ארוכים, בתוך צמחיה פורחת, שבסיומם מתקיימים מופעים מוסיקליים או ירידי פירות וגבינות ואוכל כפרי. לא חייבים להרחיק לשם כך מן הבית, אלא לברר אפשרויות בילוי בחיק הטבע במועצות המקומיות.
ובשובנו הביתה, נערוך את סדר ט"ו בשבט. לא לפני שנלמד על הערכים התזונתיים והקלוריים של הפירות שנניח על השולחן. ד"ר סילבינה מצקין-לוי, מומחית ברפואה פנימית והתזונאית מוניקה קרן, שהיא גם דיאטנית קלינית המתמחה בשיטת ההרזיה של ד"ר לוי (שיטה המשלבת, בין היתר, טיפול פסיכולוגי ומשפחתי בתהליך ההרזיה), עונות על שאלות כמו איזה פירות הם המשמינים ביותר, כמה הם תורמים לבריאות, וכמה מומלץ לאכול.
כללית חשוב לזכור שהפירות היבשים עשירים בסוכרים, מה שהופך אותם למתוקים במיוחד. והרבה סוכר פירושו הרבה קלוריות.
***
מנסים לשמור על הגזרה ואוהבים מתוק?- המנה שלכם יכולה להיות: 3 תמרים יבשים, תאנה אחת, 3-4 משמשים מיובשים.
לא לשכוח שפירות יבשים עשירים בסיבים תזונתיים, תכונות שעלולות לגרום לכאבי בטן ושלשולים, ומצד שני לסייע מאוד לסובלים מעצירות.
חבריהם למסיבה של הפירות היבשים הם השקדים והאגוזים: אלו עשירים בשומנים בלתי רווים ובסידן, שתורמים לבריאות, אבל הם גם עתירי קלוריות. בכ-50 גרם שקדים – 290 קלוריות. ב-100 גרם אגוזי מלך - 640 קלוריות. אבל אלו קלוריות טובות כי אגוזי מלך עשירים בחומצה אלפא לינולאית (חומצת שומן), שמסייעת בהורדת כולסטרול ומניעת קרישי דם בכלי הדם. באגוזי מלך יש גם נחושת, שדרושה ליצור מלאנין והוא מסיע במניעת נזקי קרינת השמש.
הלאה: ב-100 גרם אגוזי פקאן יש 725 קלוריות (!), כמעט כמו שתי חפיסות שוקולד. ב-100 גרם אגוזי קשיו יש 561 קלוריות, אבל הם גם עשירים בברזל. ב-100 גרם צימוקים יש 290 קלריות, אבל הם עשירים בסיבים תזונתיים. 100 גרם תאנים – 255 קלוריות. 100 גרם תמרים מיובשים – 247 קלוריות. 100 גרם משמש מיובש – 238 קלוריות. 100 גרם שזיף מיובש- 208 קלוריות. שורה תחתונה: אל תגבילו את עצמכם מבחינת המגוון. אכלו אכלו אחד או שניים מכל הפירות שעל השולחן, ולא יותר. ובמיוחד תנו עדיפות לשקדים. אבל, כפי שממליצה האגודה למלחמה בסרטן: אל תקלפו את השקדים. מחקר חדש מצא כי בקליפה החומה הדקה של השקד מצויים פי 10 נוגדי חימצון מאשר בשקד עצמו (!).
נוגדי החימצון, למי ששכח, פועלים כנגד רדיקלים החופשיים בגוף, שהם חומרים לא יציבים מבחינה כימית ולכן עלולים לפגוע בדי.אן.איי של התא, ולהעלות את הסיכון להתפתחות תאים ממאירים.
***
מלבד השקד, נמצאו נוגדי חימצון באגוזי מלך, שאכילתם מסייעת בשיפור רמות הכולסטרול –ע"י הורדת ערך הכולסטרול הרע (LDL), והם מסייעים גם בשמירת בריאות העורקים ומניעת מחלות לב, אגוזי לוז, אגוזי פקאן, ערמונים, בוטנים, שזיפים ודבלים. בכל אלה יש בנוסף - ויטמינים, מינרלים, סידן, פיטו-כימיקלים וסיבים תזונתיים.
למרות יתרונותיהם הבריאותיים, מומלץ להגביל את צריכת הפירות היבשים כיוון שהם מכילים רמה גבוהה של סוכרים וקלוריות, העלולים לגרום לעלייה במשקל.
ואם כבר בריאות, הנה הירקות ופירות המכילים נוגדי חמצון:
• הצהובים: פלפל צהוב, תירס, מלון ומנגו.
• האדומים: עגבנייה, פלפל אדום, גמבה, צנון, צנונית, תפוח, תות, אבטיח, אשכולית אדומה, ענבים אדומים, רימון.
• הכתומים: פלפל כתום, גזר, דלעת, בטטה, דלורית, תפוז, אפרסמון וקלמנטינה.
• הירוקים: ברוקולי, קולורבי, ענבים ירוקים
***
נסיים בשלושה פירות הראויים לתשומת לב מיוחדת:
א. תאנה. עשירה מאוד בברזל, מחטאת ואנטי בקטריאלית. מחזקת את הציפורניים, את הזיכרון (!), ואת מערכת החיסון (על-יד עידוד יצירת תאי דם לבנים), מכילה סיבים תזונתיים ולכן מסייע בתהליכי עיכול.
ב. צימוקים.
מקטינים את הסיכון לחלות במחלות המעי הגס בשל היותם עשירים בסיבים תזונתיים וחומצה טרטרית, ומכילים חומצה אולאנולית המסייעת בלחימה נגד דלקות בפה הנגרמות ע"י חיידקים.
ג. תמרים. מכילים ריכוז גבוה של אשלגן, ושל פוליפנולים הפועלים כנוגדי חמצון, וגם ריכוז גבוה של סיבים. מסייעים בפתרון בעיות של שיעול וכאבי גרון.
|