| |
המלוכלך, הנחמד והבורח
28/04/2006
|
|
יש מי שיסלוד מתמימותו של 'אפקט בבל', ויש מי שלא יוכל לשאת את בועת חוסר המשמעות של 'טקסטיל'. שני הספרים גם יחד ממלאים את תפקידם בהיותם שני קצוות לגיטימיים, מבריקים, של המעשה הספרותי וטיפולו במצוקת העולם והאדם
|
|
|
|
| |
----
הקלות שבה מתיחסים אל בני אדם כאל תשומות, מדיניות חברתית נטולת איכפתיות, התרבות מקרי שחיתות שלטונית, ריבוד חברתי וכלכלי – כל אלה יוצרים היזון חוזר שמעורר עימותים, מחמיר את הנטיות האלימות של המקרים הקיצוניים ('אפקט בבל', עמ' 332).
ככה זה אצלכם במזרח התיכון, דיבר שוב, אחרי הפוגה, תוך שהוא מעסה את קרקפתו של גרובר, אתם הורגים אותם, הם הורגים אתכם, אין לכם ברירה, אתם חייבים להרוג אחד את השני. והרשה לעצמו ללחוץ לחיצות קטנות בכמה מרידיאנים. זהו, אמר בקולו הענוג, והלך לקצה החדר לשטוף את ידיו בכיור. ('טקסטיל', עמ' 94).
----
'נחמד', 'מלוכלך' ו'בורח' הן שלש טקטיקות להתמודדות עם בעיות במציאות, כפי שהן עולות בצורה מפורשת או סמויה משני ספרים בעלי ערך שקראתי לאחרונה. 'טקסטיל' ו'אפקט בבל' – מזמן לא קראתי שני ספרים כה שונים זה מזה. שניהם מתארים מציאות קשה, מנוכרת ואלימה, ועושים זאת בדרך כה שונה: אורלי קסטל בלום, סופרת ישראלית ממבשרות הגל החדש של הספרות הרזה, כותבת ב'טקסטיל' על משפחה שבניה זרים זה לזה, זרים גם לעצמם, ולמציאות בה הם חיים. הזרות והתמהונות המשפחתית הם תגובה לחולי הכללי של הארץ ושל העולם, מעין טרוף מערכות כללי שבו דואג כל אחד לעצמו, ומוצא דרכים תמוהות, ואף תמוהות יותר, להטביע בהם את יגונו הקיומי הבסיסי, רובן קשורות בדרך זו או אחרת לבריחה. ה'מלוכלך' וה'נחמד' הם מושגים הלקוחים ממחקריהם האתנרופולוגיים של המדענים ב'אפקט בבל', החוקרים את ההתנהגות האנושית ואת הסיבה לסטיותיה. דניאל הכט, כתב את 'אפקט בבל' כספר מתח העשוי במתכונת השמרנית: יש בו רע, יש בו טוב, יש עלילה שלה התחלה אמצע וסוף, ובסדר הזה, וישנה קבוצת גיבורים נפלאה, שחבריה לא רק מכבדים ואוהבים זה את זה, אלא גם, הפלא ופלא, מסכנים עצמם ויוצאים להבין את מקורותיו של הרשע בעולם, כדי לנסות ולמגר אותו. נדמה שמאז חסמב''ה לא נתקלתי בתמימות טהורה כזו.
בשני המקרים משרתת הצורה את התוכן ויש ביניהם תואם מופלא. המתכונת הקלאסית של הכט מתאימה לתפיסת העולם ההרמונית שהוא מציג בסיפור, תפיסה שבה פתרונות אפשריים ויש לשאוף אליהם. המתכונת ההזויה, נטולת הפואנטה, של קסטל בלום מתאימה לעולם הרוחני של גיבוריה שלא רק שאינם מנסים לפתור שום דבר, אלא שהם מכחישים שיש בכלל איזו בעיה.
מנדי גרובר היא בעלת בית חרושת לפיג'מות המשווקות לציבור החרדי, נקיות מחשש שעטנז. בעלה עירד הוא ממציא גאון וטרחן, זוכה פרס ישראל, העסוק במציאת חליפת מגן צבאית העשויה מקורי עכביש מזן מיוחד. דעאל, בנם הצלף, חייל בסדיר, מנצל את ההפוגות במבצעים הצבאיים כדי לקרוא סימולטנית עשרה ספרים בבת אחת ומתאמן לא להתבלבל בין העלילות והגיבורים. לירית התלותית, בתה של מנדי עסוקה בטפילות נמרצת – טפילות נפשית בבני זוג הזויים, וטפילות כלכלית באמה. הקשרים בין בני המשפחה הללו מעורערים, שום דיבור אישי של ממש לא מתרחש ביניהם, כולם עסוקים בלברוח, זה מזה ומעצמם, בדרכים שונות ומשונות: האם נכנסת שוב ושוב לניתוחים פלסטיים. ההרדמה וההחלמה עוזרים לה לשכוח את העובדה שבנה בצבא, מסכן עצמו על בסיס יומי. השינה היא מוטיב מרכזי באישיותה, סוף סוף, בית החרושת שלה מוכר פיג'מות. בתה בת ה-22, לירית, בורחת לנגב, לחיות עם תמהונים ולגדל צמחים אורגניים בשם הפוריטניות והחזרה לטבע, אבל כשרק מזדמן לה היא נעלמת בקניון עם כרטיס האשראי של אמה וממלאת 32 שקיות בבגדים יקרים. האב בורח לארה''ב לפגוש מגדלת עכבישים תמהונית, הלומדת להיות רבה רפורמית, והבן בורח לספרים ולקריאתו החריגה בהם. כשיגדל, יהיה צלם פאפארצ'י. אין גבול לדמיונה הפרוע של קסטל בלום, היא מקצינה את דמויותיה ועלילותיה עד אבסורד, על מנת שישקפו את העולם האבסורדי שבתוכו היא חיה, את החברה הישראלית והמציאות המטורפת שלה, ובעיקר את חוסר היכולת לפתור בעיות, ולמצוא משמעות ופשר לכל מה שהשתבש.
ספרו של דניאל הכט מתרחש בארצות הברית, אבל באופן מפתיע ישראל נזכרת בו יותר מפעם אחת, הן כארץ שבה אחד ממוקדי האלימות העולמיים, והן כאחת מחמש מעצמות העל – מבחינת פיתוח מדעי טכנולוגי. במוקד הספר חבורת גנסיס – בראשית – חבורה של מדענים יצירתית ומקורית, שגופים שונים בארה''ב פונים אליה כדי שתסייע להם בפתרון בעיות הדורשות מעוף וחשיבה שקשה למצאם בגופים הרגילים. בראש המפעל עומדים בני זוג מעורב – אשה שחורה וגבר אירי לבן, נישואים בין גזעיים המיצגים בעצם קיומם אהבה גדולה וסובלנות חברתית. שניהם בעלי תואר ד''ר, מומחים בתחומם – ניתוח מערכות רב ממדיות. המשימה העומדת לפניהם היא לאתר מה השתבש בעולם, להתחקות אחרי שורשי האלימות הפושה בכל. הנחת המוצא שלהם, ושל הספר – שמשהו רע מאד קורה: האלימות – הן בין אומות, והן זו הפנימית – בתוך הארץ ובתוך המשפחה - גדלה ומתפשטת בממדים של מגפה. הספר מתייחס לאלימות כמגפה ומחפש את הגורם הפיזיולוגי או הביולוגי למגפה זו. מאחר ומדובר בספר מתח, לא אוכל לגלות פרטי עלילה חשובים, אומר רק שברקע לחיפוש עומדות מטאפורות תנכ''יות כמגדל בבל, וכשאלתו של קין – השומר אחי אנוכי. אחת השאלות הפילוסופיות שעולה במהלך המרדף העלילתי אחרי פתרונות ואחרי נבלים, המקובל בז'אנר, היא – האם גילוי תבנית ביולוגית שקיומה או העדרה יתרץ טוב ורוע, עומד בסתירה לחזון הדתי, או להפך, מאשש אותו. בתשובה לשאלה זו טמון מפתח חשוב גם לנושא הספר וגם לעלילתו המותחת.
יש מי שיסלוד מתמימותו של 'אפקט בבל', ויש מי שלא יוכל לשאת את בועת חוסר המשמעות של 'טקסטיל' ואת תמונת העולם המנוכרת שלו. שני הספרים גם יחד ממלאים את תפקידם בהיותם שני קצוות לגיטימיים, מבריקים, של המעשה הספרותי וטיפולו במצוקת העולם והאדם.
אפקט בבל, דניאל הכט, הוצאת ינשוף
טקסטיל, אורלי קסטל בלום, הוצאת הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה, הקיבוץ המאוחד
|
|