כ"ד באלול התש"ע / 03/09/2010
עשה מנוי להצופה
    >     מתקדם
דף הבית
טולי פיקרש
ראשי > מדורים > כתבות
בלעדי: ים של בייני''שים
22/12/2008
אל"מ יהונתן ורט, ראש מספן כוח אדם בחיל הים, מדבר בראיון בלעדי ל"הצופה" על שילוב בני ישיבות ההסדר בחיל הים ועל התאמת הספינות לצרכי האדם הדתי: "עברנו תהליך ארוך שנועד לשלב חיילים דתיים אצלנו", הוא אומר, "במצבה הנוכחי של מדינת ישראל, חיל הים חייב להתאים עצמו לחיילי ישיבות ההסדר כדי לשפר את כוחו ויכולותיו"
אם אתם מבקשים להבין את המהפך שהתרחש בחיל הים ביחס לנושא הדת ולשילוב חיילים דתיים בחיל שהחשיב את חובשי הכיפות כמוקצה עד לאחרונה, אתם מוזמנים לבקר בלשכתו של אל"מ יהונתן ורט, ראש מספן כוח אדם בחיל הים. ורט, מאדריכלי צירופם ההיסטורי של בני ישיבות ההסדר לחיל הים, אינו חובש כיפה אבל לשכתו מעוטרת בלא מעט ספרי קודש, ביניהם קובץ הלכות שחיבר הרב אברהם שוורץ, רב הבה"ד, תחת הכותרת "ים הלכה". מדובר בקובץ הנחיות המיועדות לחיילים ולמפקדים המשרתים בספינות, המכסה את כל הסוגיות היום-יומיות הקשורות לשירות בחיל הים. "בעיקרון, מי שיצא להפלגה לפני כניסת שבת ואמור להפליג זמן רב, לא נחשב כיוצא לאימון (אין בצה"ל אימונים בשבת, ט.פ) אלא בחזקת 'יושב על מים'", מסביר ורט. "אדם כזה יכול להמשיך ולעשות מלאכתו, כי האונייה נמצאת בלב ים".
ש. אתה? אלוף בחיל הים מצטט הלכות המיועדות לחייל הדתי?
"לא מעט פעמים, כשהרב בניהו ג'אמוס (רב חיל הים, ט.פ.) נכנס אליי, הוא תופס אותי מחזיק בספר התנ"ך. אני מסתכל על הפרשה שפתחתי, לא משנה באיזה דף, ומוצא הרבה חוכמה. רק צריך לדעת לקרוא את הספר בצורה הנכונה. אם התנ"ך היה נמצא קצת יותר מולנו היינו עם אחר. איני חובש כיפה אבל אני מבין שיש לחברה המערבית יתרונות רק עד גבולות מסויימים. מהר מאוד מאבדים בה את הזהות. האם אנו במזרח התיכון יכולים להגיד שמתישהו יהיה פה שוק אירופי משותף? שהזהות בין בלגיה לצרפת תהיה דומה לזהות בינינו לבין לבנון? זה לא יקרה. אם זה יקרה, לפי חשבון פשוט שלי, נזכה לחיות בשלום רק עוד 190 שנה".
ש: איך הגעת למספר הזה?
"כי לקח לאירופה בערך 250 שנה לצאת מהמלחמות שלה. אנו בני 60, כך שנשאר לנו לפחות עוד 190 שנה לצאת מהמלחמות שלנו וזה לא יקרה בקדנציה שלנו. לכן אני אומר שיש דברים אחרים שאנו צריכים לבנות עליהם. שלום? אני בעד שלום, אבל הרוצה שלום שיתכונן למלחמה".


15 לוחמים חדשים

אם כבר חלילה מלחמה, אז חיל הים, כמו יתר חילות צה"ל, צריך את הלוחמים הטובים והאיכותיים ביותר שיש, וכאן נכנסים לתמונה בני ישיבות ההסדר.
לא מכבר הבאנו בעיתון זה את סיפור שילובם ההיסטורי של בני הישיבות (הביני"שים) בתפקידי לחימה בחיל הים. לא מדובר בעניין של מה בכך. במשך עשרות שנים, כמעט מאז קום המדינה, חיל הים היה כמעט מחוץ לתחום עבור חיילים דתיים בכלל ובני ישיבות בפרט. מגוון סיבות הביאו לכך שהחיילים והקצינים הדתיים פיארו את כל היחידות הלוחמות והמובחרות, באוויר וביבשה, אך נמנעו מלכבוש גם את יחידות הים. בין הסיבות העיקריות נמנו נושאי הכשרות הבעייתיים בים, השהות המשותפת עם בנות על אותה ספינה לאורך זמן וכן סוגיית שמירת השבת.
רק לאחרונה, כאמור, נרשם מהפך היסטורי, במסגרתו מבקש היום חיל הים להגיע דווקא אל בני הישיבות ולגייס אותם לשירות מבצעי ולוחם במסגרת ספינות חיל הים. כדי להניח את דעתם של הבחורים ורבניהם אף מכשיר חיל הים ספינות מיוחדות לשומרי מצוות והולך לקראתם ככל יכולתו בסוגיות כמו קביעת עיתים ללימוד תורה וקשר עם הישיבות שמהן באו.
הרצון והיוזמה לשינוי הגיעו דווקא מחיל הים. שם הסבירו מפקדי החייל כי "גיוס אוכלוסיית בני הישיבות לחיל מהווה יעד מרכזי בשל היכולות והכישורים העיוניים והטכנולוגיים של בני הישיבות, היכולים לבוא לידי ביטוי בהפעלת המערכות המורכבות בספינות חיל הים ובשל המוטיבציה הגבוהה בקרב בני הישיבות שהינו תנאי נדרש כדי להתמודד עם תנאי שירות קשים בתפקידי לחימה על הספינות".
הרחק מזרקורי הפרסום, ניהלו במשך כמה חודשים בכירים בחיל הים מגעים שקטים עם ועד ראשי ישיבות ההסדר במטרה להגיע להסכמה על פלטפורמה שתאפשר לבני ישיבות הסדר להתגייס לחיל וכן ליצור מנגנון שילווה לאורך כל תקופת השירות את החיבור החדש הזה. באיגוד ישיבות ההסדר ציינו כי חיל הים גילה הרבה רצון טוב ולמעשה ממש יצא מגדרו כדי ליצור תנאי שירות מתאימים להסדרניקים. הרבנים, מצדם, הרימו את הכפפה ונענו לאתגר. התוצאה: 15 לוחמים סיימו לפני כחודשיים בהצלחה את הטירונות, עברו הכשרות וקורסים ובימים אלה החלו את שירותם על ספינות הדבור, המשייטות לאורך חופי עזה. מדובר בתפקידי לחימה, כולל ביצוע משימות של ביטחון שוטף ומניעת טרור.


"הרבנים באו עם ראש פתוח"

בשיחה ראשונה עם "הצופה", מסביר אל"מ יהונתן ורט את החשיבות שייחסו בחיל לשילובם של בני ישיבות ההסדר, ומתאר את הדרך הארוכה שנעשתה בחיל כדי לאפשר את קליטתם המוצלחת. "כאשר הסתכלנו על פוטנציאל המתגייסים לצה"ל וראינו שהפוטנציאל קטן עם השנים מכל מיני סיבות, הבנו שצריך לבחון שוב איזה אוכלוסיות יכולות לעמוד באתגרים. ראינו שיש אוכלוסיה גדולה של בני ישיבות המתגייסים לתפקידי לחימה. אלו בחורים מאוד מאוד ערכיים וחדורי מוטיבציה. החלטנו לנסות להביא אותם לחיל הים".
אל"מ ורט מודה כי המשימה לא היתה פשוטה. אחרי הכל, הוא מעיר, "חיל הים נתפס הרבה מאוד שנים בעיני הציבור הדתי, על כל פלגיו, כחיל מופקר". ובכל זאת, הכוח המניע מאחורי היוזמה, הרב הראשי של חיל הים, סא"ל הרב בניהו ג'אמוס מפדואל, בעצמו בוגר ישיבות הסדר, החיט כי המשימה אפשרית. הוא נתן הנחיה לרכוש טוסטרים לכל ספינות החיל כדי למנוע ערבוב בין התנורים המותקנים בספינות, האמורים לשמש לאפייה ובישול מוצרים בשריים, ובין הטוסטרים החדשים שישמשו למוצרים חלביים. כן נרכשו מיחמים לשבת, כדי להימנע משימוש במתקני המים המוצבים בספינה והאסורים לשימוש. "החוקים של שמירת השבת", מדגיש אל"מ ורט, "החלו גם הם להישמר יותר. אנו כבר לא בדור הפלמ"ח ולא כל דבר הינו בחזקת פיקוח נפש שדוחה שבת. ככה, למשל, אם בעבר נסעו רכבים בשבתות בבסיסים באופן די חופשי, היום בשביל להכניס רכב במהלך השבת, צריך את אישור מפקד הבסיס. הדברים האלה מחלחלים לאט לשטח וכחלק מזה אף נבנתה מערכת העונה לפקודות מטכ"ל בנושא".
ש: לרבנים בחיל הים יש גם חלק במהפך הזה?
"בעבר נתפס הרב הצבאי כקצין שבא לעשות את בחינת הכשרות של כלי השייט, ולוודא שמפרידים בין כלים בשריים לחלביים. עם הזמן, הרבנים השכילו להבין שהם קודם כל הם מפקדים, וכי היותם רבנים האמונים על יצירת אווירה של קירוב לבבות מחייבת אותם להיות יותר תומכים ופחות פקחים הבאים רק להעביר ביקורת. אני חושב שהתהליך הזה שעברה הרבנות מצד אחד והחיל מצד שני, נעשה תוך יצירת קשר חם ומתוך כוונה להעשיר את החיל באוכלוסייה נהדרת".
ש: אבל מה קרה שדווקא כעת נזכרתם שיש חיילים מצוינים וערכיים בישיבות ההסדר?
"הסתכלנו ימינה ושמאלה על מקורות כוח האדם שקיימים בצה"ל בכלל ומה עומד לרשותנו. אצלנו זה לא משנה אם אתה יוצא למשימה מבצעית או למשימת אימון. בכל מקרה אתה הולך להיטלטל על הים והגלים. זו לא סביבה טבעית, ורבים מתחילים להקיא ולחטוף מחלת ים. למעשה, התהליך הראשון שלך – עוד לפני שהגעת לזירת הלחימה - הוא המלחמה האישית של הלוחמים לשרוד בים. בניגוד לרוב עם ישראל הבוחר מתי ללכת לים כדי ליהנות או להשתזף, לנו בחיל הים אין את הפריבילגיה הזו. 365 ימים בשנה - בגשם, ברוח, בסערה, בחושך, בקור וגם בשרב הכבד - אנו חייבים להגן על ישראל דרך רצועת החוף.
"לאורך חופי מדינת ישראל מצויה רוב אוכלוסיית המדינה - גוש דן, חיפה והצפון, אשדוד ואשקלון, אילת. אם הים לא יהיה פתוח לתיירות והחוף לא יהיה בטוח, הרי שלא נוכל לקיים את שגרת החיים במדינת ישראל. לכן, כאשר אנו בוחרים לוחם לחיל, הוא צריך להיות בריא פיזית, לעיתים אפילו בריא יותר מחיילים הנמצאים בחילות אחרים, וכמובן, אנו מחפשים אצלו ערכיות. אהבת המדינה חשובה לנו מאוד. הרי על מנת להגן על מדינת ישראל ולדאוג לביטחון אזרחיה, אתה חייב לאהוב את המדינה הזו. כשאתה נמצא על כלי שיט וחייב להחזיק את הגוף שלך נכון ולהתמודד נכון עם כל מזג אוויר, גם קיצוני, חשוב שהמטרה הערכית תעמוד לנגד עיניך. בנוסף, להיות לוחם בכלי שייט מחייב עבודת צוות. ערך הרעות בין הלוחמים הוא ערך עליון. אין דבר יותר ברור ומסודר מאשר עבודת צוות על גבי כלי שייט".
ש: את זה מצאתם אצל בני ישיבות ההסדר?
"קיימנו מספר פגישות עם איגוד ישיבות ההסדר, ולאחר מכן הרבנים הגיעו לשטח, לפלגה באשדוד. הם ביקרו על ספינת הדבור, ולאחר שראו במו עיניהם את השינוי שעשינו כדי להתאים את החיל ואת הספינות לחיילים הדתיים, השיחות עלו מדרגה".
ש: עד כמה הייתם צריכים לבוא לקראת בני הישיבות?
"מסתבר שלא היינו צריכים לעשות שינוי גדול מדי. אתן לך דומה. בים מבשלים עם פלטות בישול. כדי להתאים את הפלטות האלו לשימוש בשבת, כל שהיינו צריכים לעשות הוא להכניס טיימר לפלטה, שתדליק אותה בשעה ייעודה. את הדברים האלו, אגב, הכנסנו לשימוש גם בלי קשר לבני הישיבות".
ש: מה לגבי סוגיית השירות המעורב?
"בפלגות הבט"ש (ביטחון שוטף) לא משרתות חיילות. בבה"ד חיל הים יש מדריכות מקצועיות, אבל הצלחנו למזער את הנושא בכל הקשור לבני הישיבות. את הצעירים הדתיים ליוו מדריכי כושר בנים".
ש: גם הרבנים התאימו עצמם אליכם?
"קודם כל, הם הסכימו בכלל לבוא ולהסתכל שוב על מה שכונה אצלם במשך שנים 'מוקצה'. כאשר ראו שהמוקצה אינו באמת מוקצה, אמרו שהם הולכים איתנו".


מקום מלא בערכים

אל"מ ורט, כאמור, הוא מספן כוח אדם בחיל הים, האמון במסגרת תפקידו על כלל חיילי חיל הים, מהיום שבו הם מקבלים צו למיונים, בערך שנה לפני גיוסם, ועד היום שבו הם יוצאים לפטור ממילואים. "מגיל 17 בערך ועד גיל 50, אנו מטפלים באנשים שלנו", הוא מסביר. "אנו מדברים עם אנשים, חושבים על אנשים ומשתדלים להסתכל להם בגובה העיניים כשאנו מדברים איתם. את רוב שנות שירותי עשיתי בכלי שייט. הייתי בסטי"לים ובשייטת 7 בצוללות. הפלגתי הרבה מאוד ואני מכיר פחות או יותר את כל היחידות. כאשר אתה גדל באוכלוסייה הזו ומסתובב עם הלוחמים שעושים ימים כלילות להגנה על ביטחון מדינת ישראל, אני מבין מה זה אומר להיות בעל ערכים. בעיניי, גם אם הגעת למערכת הזו חסר ערכים לחלוטין, אתה לא יכול שלא לקלוט את הערכיות של האנשים שמשרתים כאן. ההקרנה של האנשים כלפיך היא כזו שגם אם הגעת נקי מערכים - כשתשתחרר תהיה איתנו".
ש: איך אתה מסכם עד עכשיו את שילובם של בני ישיבות ההסדר בחיל הים?
"אני חושב שהתהליך מצוין. החבר'ה חדורים במוטיבציה, אתה רואה שהעיניים שלהם בורקות והם כמהים להגיע לתפקידים מבצעיים. הלוחמים לעתיד כבר היו בספינות אליהן הם מיועדים להגיע, השתתפו בסיורים מבצעיים, חוו גם ים סוער, חלקם הרגישו לא כל-כך טוב והבינו את גודל השירות. במקביל, פתחנו את הפלגה לרבנים אך גם להורים. כמעט בכל קורס אנו מקיימים שיחת מפקדים עם ההורים. אחרי הכל, ההורים מפקידים בידי צה"ל את היקר להם ביותר, אז מן הראוי שידעו לאן הבחורים הולכים ואיזה שירות הם הולכים לעבור. ההורים מעורבים במה שהבנים שלהם עומדים לעשות".
ש: זה שאלת בדיעבד, אבל אם התהליך היה מתחיל כמה שנים קודם היינו רואים חיל ים אחר, או שקרה כאן תהליך טבעי שהגיע בעתו ובזמנו?
"אני לא חושב שצריך לחפש בכל שינוי, קטן או גדול, חיל ים אחר. אני חושב שחיל הים עושה עבודה נהדרת. מרבית תושבי מדינת ישראל החיים לאורך החוף מתעוררים בבוקר והולכים לישון בערב בתחושה של ביטחון. המאמץ שחיל הים משקיע בעניין הוא אדיר. יש המון משימות שאזרחי מדינת ישראל לא יודעים שמתקיימות 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. אם היינו מתחילים את התהליך הזה מוקדם יותר, ייתכן שלא היתה בשלות בשני הצדדים. כפי שאני רואה את זה, המציאות קובעת לנו פעמים רבות דרכי פעולה שלא חשבנו עליהם קודם. אני חושב שהעת הזו היא העת הנכונה לתהליך הזה".
ש: איך מעבירים את ההחלטה לחיילים הוותיקים?
"מאוד פשוט. יהודים זה עם שלא יכול לשתוק, מהר מאוד נמצאים אצלנו הרבה נושאים משותפים וכל אחד מסתכל על הנושא המשותף מצד אחר. דרך השיחה, כל אחד מעלה את תפיסת עולמו וכך נחשפים לעולמות חדשים. בצפיפות הזו בתוך צוות, במגע כתף אל כתף ובשיחות נפש הנערכות באמצע הלילה מול הגבול בעזה, עולים הרבה מאוד דברים. אני מאמין בטוב שבאדם, שאנו נוטים לקחת את ההצלחות ולהתחבר לדברים הטובים".
על כל ספינת דבור יש בין 10 ל-12 לוחמים, מהם שניים צפויים להיות בני ישיבות. הלוחמים הם בעלי שני מקצועות - ימאים ומי שאחראים על מערכות ההשטה. שני בעלי המקצוע אמנם פועלים בשגרה בנפרד אך בעת מלחמה, המשימות שלהם בתוך הספינה - זהות. מכונאי האמון על כשירותו של כלי השייט יתפוס בעמדות הקרב תותח או מקלע. לדברי אל"מ ורט, המומחיות בהפעלה היא בכלל מערכות הלחימה בספינה ולאו דווקא במקצוע הספציפי של הלוחם.
המחזור הראשון של בוגרי הישיבות הם שייטים (במונח המקצועי – "לוחם דבור השטה"). "החבר'ה מכירים את כלי השייט גם בהיבטים הטכנולוגיים שלו, מאחר שאתה חי בכלי שייט ואתה חייב להכיר אותו, לדעת כמה מנועים יש ומה עוצמתם ואיך מתמרנים. החיילים הדתיים יהיו תותחנים".
ש: מה צפוי בהמשך? אני מבין שמחזור נוסף של בני ישיבות עומד להתגייס לחיל הים?
"קודם כל, שני הצדדים רוצים לראות שלא עשינו טעות. אנו נמצאים בשלב שבו מתחיל תהליך הבדיקה וכל צד בוחן את עמדותיו לגבי ההמשך. אני אגב, כבר רואה הצלחה גדולה במסלול הנוכחי וחשוב לי לתחקר את ההצלחה הזו כדי שהיא לא תהיה חד-פעמית. אני רוצה לדעת בדיוק למה הצלחנו ולחזק את תחושת השייכות לחיל במקומות נוספים. המחזור הבא מתוכנן להתגייס בחודש מרץ הקרוב, ואנו בוחנים את התהליך. במקביל אנו שומרים על קשר גם עם איגוד ישיבות ההסדר. יש פה איזון הדדי. אם רוצים שהניסיון יצליח, צריך לתת לו את התנאים להבשיל".
ש. ייתכן ובעתיד נראה אצלכם גם חיילים חרדים?
"כמו בכל צה"ל, גם אנחנו מעוניינים לשלב את הציבור החרדי המעוניין בכך בשירות צבאי. לדעתי, יש לנו לא מעט מקומות בהם אנו יכולים לייצר את השילוב הנכון הזה. יש לנו, למשל, בסיס בחיפה הנקרא 'מספנות חיל הים'. זהו המקום היחיד במדינת ישראל שבו יודעים לתקן כלי שייט צבאיים. מדובר בבתי מלאכה, חלקם מתכת וחלקם בתי מלאכה של אלקטרוניקה, חשמל, תקשורת - ברמה מאוד גבוהה. כל תחום בהיי-טק ובלו-טק, קיים באותו בית מלאכה ענק. יש שם תנאים בסיסיים ואובייקטיבים סביבתיים, המאפשרים שירות של חרדים ואנו בשלב של להתחיל לגייס למספנה. הפרויקט נמצא בשלב האחרון לפני מימוש, ואנו הולכים לגייס את עשרת החיילים הראשונים במהלך שנת 2009. אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא של אכ"א, יחד עם חיל האוויר, שכבר עשה תהליך כזה. התהליך כולו מתנהל כמובן בעידוד ושיתוף הרבנים הצבאיים".


כ"ד באלול התש"ע
03/09/2010
זמני כניסת ויציאת השבת:
כניסה: 17:23
יציאה: 18:36
ר"ת: 19:12
ירושלים | ת"א | חיפה | ב"ש
עמדות
האקסיומה שנשברה
פרשנות / אמנון לורד
שקיעתו של הבנגוריוניזם
אורי מילשטיין
המנצח הגדול - פרץ
אשר כהן
פגיעה חמורה בצה''ל
פרשנות / חיים אסא
עדיף ברווז צולע
נדב העצני
מזג אוויר     מידע יהודי     ONLINE שו"ת     אינדקס אתרים צור קשר |אודות|פרסום