במענה לבחורה שביקשה לדעת אם היא רשאית לומר קדיש על סבתה או על בני אדם שאין מי שיאמרו אחריהם קדיש משיב הרב יובל שרלו שבדורות הקודמים לא היה נהוג שאישה תאמר קדיש. עם זאת, הוא משיא לשואלת עצה פרקטית כי מפאת קשיים העשויים לנבוע מהצורך להתמיד לבוא לבית הכנסת, ראוי שיימצא גבר שיוכל לומר זאת בקביעות.
התשובה הראשונה שנתייחדה לנושא אמירת קדיש בידי נשים בבית העלמין היא של הרב חיים דוד הלוי, המתיר אמירת קדיש במניין שבחוג המשפחה, אולם אוסר את אמירתו בבית העלמין, בדמותו זאת לבית הכנסת. בשונה מכך, הרב שלמה ריסקין מתיר לנשים לאומרו בבית הקברות.
פתח דבר:
שאלת אמירת קדיש על ידי נשים, המעסיקה את הציבור הדתי בעניין גובר והולך, מוצאת את ביטויה אף במסגרת השאלות והתשובות בנות-זמננו שבאתרי אינטרנט ישראליים. באתר האינטרנט 'מורשת' מצויות שש תשובות הדנות באמירת קדיש בידי נשים מהשנים תשס"ב-תשס"ג. שתי תשובות הן משל הרב יוסף אלנקווה (י"ב בשבט תשס"ב1; י"ז במרחשוון תשס"ג2), שתיים הן מאת הרב יובל שרלו (ט"ו באייר תשס"ב3; כ"ג באייר תשס"ג4), אחת היא מהרב דוד לאו (י"א בשבט תשס"ב5), ואחת מהרב ד"ר שאול פרבר (ז' באדר תשס"ג6).
תשובה מאת הרב אייל קרים בנושא אמירת קדיש בידי נשים מופיעה באתר 'כיפה'. 7 תשובתו זו אינה מתוארכת. באתר 'ישיבה' של ישיבת בית אל מצויה תשובה באנגלית, אף היא אינה מתוארכת, מאת הרב רואי מרגלית, מרבניה של ישיבה זו, המתייחדת לענייננו. 8
לפנינו שמונה תשובות ראשיות בנושא אמירת קדיש לנשים שנכתבו בשנים האחרונות בידי שישה רבנים מהציבור הדתי-לאומי. במאמר זה נסקור את חוות הדעת ההלכתיות המשתקפות בפסיקה זו ונתייחס למגמה העולה ממנה.
נשים ואמירת קדיש – מגמות עיקריות בפסיקה:
נקדים ראשי דברים על כיווני הפסיקה בשאלת אמירת קדיש בידי נשים, אשר קיימת לגביה קשת רחבה של עמדות.9 התשובה ההלכתית הראשונה והקלאסית מופיעה ב'חות יאיר' לרב יאיר חיים בכרך10 בו מובא מקרה שאירע באמשטרדם באדם שציווה קודם הסתלקותו שבתו תאמר אחריו קדיש במניין שהיה אמור להתקיים לאחר הלימוד בבית במהלך שנת האבל. רבני הקהילה לא מיחו כנגד אמירת הקדיש בידי הבת. הרב בכרך קובע שאף שאישה מצווה על קידוש ה' והגם שמצד הסברא קיים מקום לומר שגם הבת גורמת נחת רוח לאביה באמירת קדיש, אם כל אחד יבנה במה לעצמו על פי סברתו יש לחוש להיחלשות כוח המנהגים, ודברי חכמים ייראו כחוכא ואטלולא.
על תשובה זו נסמכים פוסקים מאוחרים יותר הן לקולא והן לחומרא. נקודות הידרשות מרכזיות בשאלת אמירת קדיש לנשים הן אם יש לערוך הבחנה בין מניין בבית למניין בבית הכנסת ובין בת מתחת לגיל מצוות לאישה מעל גיל מצוות. יש המתירים לנשים לאומרו בבית הכנסת רק בשעה שמצוי גבר או גברים האומרים תפילה זו, ולעומתם יש שאינם מחייבים זאת. מרבית הפוסקים המתירים את אמירתו בבית הכנסת מאפשרים זאת מעזרת הנשים, אך קיימות התייחסויות אחדות, מהן עדויות מעשיות, הנוגעות לאמירתו מעזרת הגברים. דעות בודדות מחייבות אמירת קדיש בידי נשים. 11
אמירת קדיש בידי נשים בבית העלמין מוזכרת במידה מועטה יותר. התשובה הראשונה שנתייחדה לנושא זה היא של הרב חיים דוד הלוי, המתיר אמירת קדיש במניין שבחוג המשפחה, אולם אוסר את אמירתו בבית העלמין, בדמותו זאת לבית הכנסת. 12בשונה מכך, הרב שלמה ריסקין מתיר לנשים לאומרו בבית הקברות. 13
לצד הפסיקה ההלכתית קיימות עדויות היסטוריות לא מעטות בדבר נשים שאמרו קדיש בפועל, מהן שאמרוהו אף בפתח עזרת הגברים או בעזרת הגברים עצמה.
הנימוקים העיקריים הנזכרים בדברי האוסרים הם: החלשת כוח המנהגים, חשש שיסברו שאישה מצטרפת למניין, קול באישה ערווה, הרהורי עבירה, האגדה המשמשת מקור לנוהג אמירת קדיש מתייחסת לבן ולא לבת. יש מהאוסרים המעלים תחליפים לאמירת קדיש בידי הבת, ובהם עניית אמן על הקדיש הנאמר לעילוי נשמת הנפטר, שמירת המצוות, המשכת מעשי החסד של ההורים ועשיית מעשי חסד משל עצמן או נקיטת מצווה ייחודית. יש המציינים שבהיעדר בנים יש לשכור אדם שיאמר קדיש. הנימוקים הראשיים להיתר הם: גם אישה חייבת במצוות קידוש ה', אמירת קדיש היא חלק ממצוות כיבוד אב ואם, באמירת קדיש בידי הבת יש תועלת ונחת רוח לנפטר, אמירתו מביאה להתקרבות ליהדות, הרשאת אמירתו מונעת השפעת התנועות הקונסרווטיבית והרפורמית, האגדה בדבר מקור אמירת קדיש הייתה בבן אולם מוסבת גם על בת.
פסיקת הרבנים באינטרנט:
ארבעה מבין הרבנים; הרב אלנקווה, הרב לאו, הרב מרגלית והרב קרים, אוסרים בצורה חד-משמעית אמירת קדיש בידי אישה. כמענה לאישה ששאלה אם היא רשאית לומר קדיש על אביה שנפטר באחרונה, הרב אלנקווה מזכיר דעות אחדות המתייחסות לאמירת קדיש במניין שבבית לבת שאין לה אחים, מהן המתירות ומהן האוסרות, ופוסק כדעת האוסרים בהביאו לבסוף את הנאמר ב'ציץ אליעזר' 14בו הרב וולדינברג אוסר אמירת קדיש אף במניין שבבית. אם אין לאדם בנים כי אם בנות, יש למצוא גבר שיאמר קדיש. אמנם אף הבת צריכה לגרום נחת רוח לאביה. על כן הוא מציע לשואלת לשמור "את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", ומציין אופציות אחדות: רכישת מנורת פלורסנט באמצעותה יוכלו ללמוד בבית מדרש או בישיבה או פתיחת גמ"חים למטרות שונות. לאחר תום התשובה מובאת רשימת מראי מקומות.
בשאלה שהופנתה לרב אלנקווה בשנת תשס"ג הכותב מציין שנשאל בידי אדם שאינו שומר מצוות בדבר טעם האיסור החל על בת לומר קדיש על קרוביה שנפטרו. הוא משיב כי אין זו הבמה לפלפול הלכתי וכי לא נהגו שנשים תאמרנה קדיש "מפאת כבוד הציבור". בדומה לתשובתו משנת תשס"ב, הוא מציין כי ראוי שאף הבת תגרום נחת רוח לאביה, אולם הדוגמה המועלית שונה היא: כאשר "הבת מגדלת ילדים וממשיכה את החיים היא מקדשת שם שמים ועושה נחת רוח לאביה דקה דקה שעה שעה כל ימי חייה". לקראת סיום הוא מצטט מתשובתו של הרב עוזיאל 15בה נזכר שקדיש נועד לבנים זכרים דווקא. אף כאן מובאים עם סיום תשובתו מראי מקומות אחדים.
פסיקתו זו של הרב אלנקווה וכן הדוגמה הפרטנית שהובאה עוררו תגובות רבות. במענה לתגובה מאת אישה שביקשה לדעת אם בת שאין לה אחים יכולה לומר קדיש על אביה בקול נמוך בשעה שאף גברים אומרים אותו, משיב הרב אלנקווה, בהסתמך על תשובת הרב עוזיאל, שאמירת קדיש אינה שייכת כלל בבנות. במקרה שאדם הניח בנות בלבד, נהגו לשכור איש שיאמר קדיש. ביחס לפסיקת הרב הלוי המתירה אמירת קדיש במניין שבבית, הרב אלנקווה מחווה את דעתו לשואל אחר שזו הוראה פרטית.
שתי מגיבות מציינות שישנם רבנים המתירים אמירת קדיש בידי נשים, והרב אלנקווה מבקש שיפרטו מי הם בעלי הדעות הללו. הוא כותב שהרב ידידיה כהן עסק בשאלות מעין אלו, אך לא ידוע לו שהתיר לבנות קיבוץ סעד לומר קדיש. המשיבה הראשונה מבחינה כרונולוגית מציינת שהיא מנועה מלחשוף את שמותיהם, במיוחד נוכח העובדה שאחד מהם הלך בינתיים לעולמו, והאחרת אינה מגיבה. נראה אפוא שדעות הפוסקים המתירות אמירת קדיש בידי נשים לא היו תחת ידו של הרב אלנקווה. בתגובה למשיבה הראשונה הרב אלנקווה פורש את מקורותיו לאסור, מקורות שעיקרם מובאים בתשובתו משנת תשס"ב, בהסיקו מדברי ה'ציץ אליעזר' שהעמדה המתירה אמירת קדיש בידי נשים בטעות יסודה. לגישתו, הפסיקה האוסרת היא דעת רוב הרבנים וכמותה נקט. הוא אף כותב ש"גם ידוע לך כמו לי שנשים לא אומרות קדיש, אני על כל פנים מכיר עשרות בתי כנסת ומאות, ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי בת אומרת קדיש". טיעון מעין זה של חוסר היכרות עם מנהג אמירת קדיש בידי נשים כטעם לאסור הוזכר אף בידי רבנים נוספים. 16 המגיבה האחרת כותבת עוד, בהתייחסות לדוגמה שהרב אלנקווה מציין לה, כי הנשים בנות דורנו מבקשות ליטול חלק בחוויה הדתית ואינן מוכנות להסתפק בגידול ילדים ובשליחת הבעל ללמוד תורה.
הרב רואי מרגלית נשאל אם מותר לאישה לומר קדיש ומה הדין בהיותה האבלה היחידה במניין. הוא משיב שכלל הפוסקים אוסרים על בת לומר קדיש הן בבית הכנסת והן במניין שבבית. הוא מציין את הנזכר ב'מטה אפרים', 17שבת יכולה להביא לעילוי נשמת אביה באמירת אמן על הקדיש, ואת הנאמר ב'קיצור שולחן ערוך', 18 שראוי לבת לדבוק במצווה אחת לעילוי נשמת אביה. הרב אייל קרים, שנשאל גם הוא אם מותר לאישה לומר קדיש בבית הכנסת מעזרת הנשים בשעה שהיא האדם היחיד האומר זאת, אוסר אמירת קדיש בבית הכנסת ובמניין בבית, בציינו לנזכר ב'חות יאיר'. הרב דוד לאו, שהשאלה שהופנתה אליו היא אם אישה יכולה לומר קדיש על הוריה בעזרת הנשים בהיעדר בנים, משיב תשובה קצרה לאסור, ומפנה לפסיקת אביו הרב ישראל מאיר לאו ב'יחל ישראל'. 19
במענה לבחורה שביקשה לדעת אם היא רשאית לומר קדיש על סבתה או על בני אדם שאין מי שיאמרו אחריהם קדיש או על מי שבפועל לא אומרים קדיש עליהם, הרב יובל שרלו משיב שבדורות הקודמים לא היה נהוג שאישה תאמר קדיש. יש מקומות שנשים התחילו לומר זאת בבית הכנסת רק כשמצויים גברים האומרים קדיש. עם זאת, הוא משיא לשואלת עצה פרקטית כי מפאת קשיים העשויים לנבוע מהצורך להתמיד לבוא לבית הכנסת, ראוי שיימצא גבר שיוכל לומר זאת בקביעות. הרב שרלו אינו מביא מקורות לגישתו, ובתגובה אדם המכנה את עצמו 'תלמיד חכמים' מפנה לשורת מראי מקומות המתירה את אמירתו במניין שבבית וכן בבית הכנסת בין לבת קטנה בין לבת גדולה. הערה זו אינה זוכה למענה. לאחר מכן מובאת שאלה מאדם שביקש את חוות דעת הרב אם אישה רשאית לומר קדיש באזכרה הנערכת בבית הקברות. תשובת הרב היא ש"הדבר נראה חריג ולא ראוי".
מגמת פסיקה דומה עולה מתשובת הרב שרלו משנת תשס"ג במענה לשואל שביקש לדעת מה דין אמירת קדיש בבית העלמין לאור הנזכר ב'גשר החיים' שבהיעדר בנים, הבנות יכולות לומר קדיש במניין שבבית; האם יש להשקיף על ההיתר לומר קדיש בבית במשמעות מצמצמת או שאפשר לפרשו בהוראה רחבה יותר. בחלק הפותח את תשובתו הוא מציין שאמירת קדיש בידי נשים שנויה במחלוקת בקרב הפוסקים. לדבריו, "אמירת קדיש בכלל על ידי האבלים אינה בדיוק נושא הלכתי [...] ולכן קשה לדבר על הלכות מפורשות בתחום זה". הוא מזכיר כי "אמירת קדיש בציבור על ידי נשים מאוד לא מקובלת", אולם יש רבנים המתירים את אמירתו בעזרת נשים בתנאי שהאישה אינה היחידה האומרת זאת ובשעה שאינה מגביהה את קולה, אלא מצטרפת לאמירת הקדיש של הקהל. הוא קובע ש"זו נראית הדרך הראויה". אשר לאמירת קדיש בבית העלמין הוא פוסק ש"הדבר מאוד לא מקובל שאישה אומרת קדיש בפני ציבור, ובדרך כלל אין לנהוג דבר לא מקובל". הרב שרלו עצמו אינו עורך היקש בין היתר אמירת קדיש במניין שבבית לאמירתו בבית העלמין. גם בתשובה זו אין מובאים פוסקים כלשהם בשמותיהם.
בשתי תשובותיו הרב שרלו מתיר אפוא אמירת קדיש בבית הכנסת בשעה שמצוי גבר אחד לפחות האומר קדיש. בשונה מכך, הוא מחמיר בנוגע לבית העלמין.
בדומה לרב שרלו, אף הרב ד"ר שאול פרבר פוסק לאישה שביקשה לדעת אם מותר לה לומר קדיש בבית כנסת אורתודוקסי, כי נשים רשאיות לומר קדיש מעזרת הנשים בשעה שמצויים גברים האומרים זאת. הוא מציין שקיימות עדויות הפוכות מליטא שנשים אמרו קדיש לבדן אפילו מעזרת הגברים. אם אין בבית הכנסת בו מתפללת השואלת גברים האומרים קדיש, היא יכולה להתפלל בבית כנסת אחר או לבקש מגבר שיאמר אותו עמה. בתגובה לפסיקתו נשאל אם אפשר לבקש מאדם זר שיאמר קדיש לעילוי נשמת אבי השואלת או לשכור לצורך כך אדם. הוא פוסק להיתר ומציין לעדיפות אמירת קדיש בידי קרוב משפחה. בתגובה אחרת נזכר כי בבית הכנסת האורתודוקסי בירושלים בו מתפלל הכותב הייתה אישה שאמרה קדיש לבדה. לא מופיעה תגובת הרב ד"ר פרבר לעדות זו.
סיכום:
הרב יוסף אלנקווה, הרב דוד לאו, הרב רואי מרגלית והרב אייל קרים אוסרים בצורה מוחלטת אמירת קדיש בידי נשים. הרב אלנקווה והרב מרגלית מעלים את החלופה המוזכרת בדברי פוסקים אחדים של הסבת האישה קורת רוח לנפטר באמצעות שמירת מצוות וגמילות חסדים.
הרב שרלו וכן הרב ד"ר פרבר מתירים אמירת קדיש בידי נשים מעזרת הנשים בשעה שמצוי לכל הפחות גבר נוסף האומר קדיש. הרב שרלו אוסר אמירת קדיש בבית העלמין הן בהלוויה והן באזכרה. בספרות ההלכתית מובעות דעות מקילות יותר בנוגע לאמירת קדיש בידי נשים בשעה שאין מצויים גברים האומרים תפילה זו וכן ביחס לאמירת קדיש בבית העלמין. עמדותיהם של הרב שרלו ושל הרב ד"ר פרבר אינן חורגות אף הן מגדרהּ של הפסיקה המקובלת.
הערות
* זהו נוסח מקוצר של מאמר שראה אור ב"עמודים", 678, חשוון-כסליו תשס"ד.
'כיצד בת יכולה לעשות זכר לאביה ?', http://moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=4126.
2. 'בת אומרת קדיש,? ולמה אומרים בכלל?',
http://moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=14493.
3. 'קדיש על ידי נשים', http://moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=7113.
4. 'אמירת קדיש ע"י בנות', http://moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=23933.
5. 'אמירת קדיש על ידי אשה', http://moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=4385.
6. 'קדיש לנשים', http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=19479.
7. 'קדיש נשים', http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=19015.
8. 'Women saying kaddish', http://yeshiva.org.il/ask/eng.
9. למקורות הדנים בנושא זה ראו
R.L. Millen, 'The Female Voice of Kaddish,' Jewish Legal Writings by Women, edited by M.D. Halpern and C. Safrai, Jerusalem: Urim 1998, pp. 179-201;
ד' גולינקין, 'אמירת קדיש יתום על ידי נשים', מעמד האשה בהלכה, ירושלים תשס"א, עמ' 123-144; י"ב וולוולסקי, 'קדיש יתומה', צהר ח (תשס"ב), עמ' 13-19; נ' גוטל, 'קדיש יתומה – תגובה', שם, עמ' 21-37; י' איזנברג, 'קדיש יתומה', צהר ט (תשס"ב), עמ' 187-194.
10. חות יאיר, סימן רכב.
11. א' שפירא, 'תמורות פמניסטיות באורטודוקסיה המודרנית', עמודים לז, יא (523) (תשמ"ט), עמ' 352; מילן (לעיל, הערה 9), עמ' 192-194.
12. עשה לך רב, חלק חמישי, סימן לג, עמ' רל-רלו.
13. ראו
D. Koren, 're: Women and Kaddish,' [WTN: 6801], May 4, 2003; idem, [WTN: 6805] 'Re: kaddish and the problem of normative halalkha,' May 5, 2003.
14. ציץ אליעזר, חלק ארבעה עשר, סימן ז, עמ' כ-כא.
15. משפטי עזיאל, מהדורא תנינא חלק א, סימן יג, עמ' לז-לח.
16. ראו לדוגמה הרב חיים חזקיהו מדיני, שדי חמד, אסיפת דינים, חלק ראשון, מערכת אבילות, אות קס.
17. הרב אפרים זלמן מרגליות, מטה אפרים, דיני קדיש יתום, שער ד, אות ח.
18. קיצור שולחן ערוך, סימן כו, כ, כב.
19. יחל ישראל, חלק שני, סימן צ, עמ' תעח-תפ.