מקשיב: לאין סוף סיפורים של בני נוער הפונים אלינו בעניין נפילות צניעות, שאלות באמונה וכל מה שמעסיק את הנוער המתוק שלנו. נשאל: בעיקרון "חברים מקשיבים" מיועד לנוער מגיל 12 עד 22, אך פה ושם גם מבוגרים מרשים לעצמם להתקשר. עונה: לפני לא הרבה שנים הייתי בעצמי בסרט הזה של "גיל ההתבגרות". צריך נקודת ארכימדס חיצונית שתיתן את היציבות, הסדר, הרוגע והתמיכה כדי לעבור את זה בשלום. מארגן: בארגון פועלים כיום כשישים מתנדבים ומתנדבות, הן במענה טלפוני והן בכתיבה. עוזר: לכל פונה אני קודם כל מקשיב ומזדהה. אחרי זה אני מנסה להבהיר דברים, לעשות סדר בבלגן, ולעזור למצוא את הנקודות שיעזרו לו לפרוץ דרך מן הסבך. בעת הצורך אני מפנה לגורמים מקצועיים. מתפלל: לה'. שישים בפי את המילים הנכונות. משוחח: הקושי הרב ביותר הוא עם פונים שמתקשרים בעקבות ארוע קשה שעברו. אני יודע שכל מה שאני יכול להעניק להם זה מילים, והם זקוקים להרבה יותר מזה. מתמודד: בעצמי עם שאלות של אמונה וחיים. בעד: פתיחות וכנות. נגד: הנטיה להתנגד להרבה דברים. לכל דבר יש נקודת אור חיובית, והאובססיביות ל"אנטי" גורמת לנו לפספס טוב רב. משתף: בילדותי הייתי טיפוס הרבה יותר סגור ומכונס בעצמי. ברוך ה' שיצאתי מזה, ואני מבין שהמפתח לזוגיות בריאה וליחסים טובים עם אנשים הוא לשתף. מאמין: שרוב הסבל שעובר על אנשים בחיים נובע מהצורה בה הם מתנהגים לעצמם ולאחרים ומהגישה שלהם אל החיים. מאזין: המוזיקה היא אי קטן של שלווה בתוך היום הלחוץ שלי. מעדיף מוזיקת נשמה עדינה ורגועה. עברי, חסידי או קלאסי, לא משנה. צופה: הטלוויזיה שנואת נפשי. ברוך ה' שנגמלתי מה"סם עם התקע" כבר לפני שנים, ואפילו יצר הרע שלי כבר לא מנסה למשוך לכיוון. מתוסכל: כל פעם מחדש כשאני רואה עד כמה הורים תמימים מכניסים הביתה מחשב עם אינטרנט בלי ביקורת גלישה, ופשוט הורסים את הנפש של הילדים שלהם בתועבות שיש ברשת. קורא: חוץ מלימוד תורה – בעיקר ספרות פסיכולוגית. הייתי שמח לקרוא יותר ספרות יפה, סתם בשביל הכיף. אוהב: לשבת על חוף הים או בחיק הטבע. לסגור את הסלולרי, להתרחק מעשן ומרעש המכוניות, ולנשום עמוק את הריח והרוגע של יופי הבריאה. להרגיש כאילו הזמן נעצר. שונא: צביעות, התנשאות ואנוכיות. סולד מאנשים שמקפידים על "בין אדם למקום" אך מזלזלים ב"בין אדם לחברו". צוחק: משתדל לצחוק יותר על עצמי ופחות על אחרים. איני מבין איך אנשים צוחקים בתוכניות "פספוסים" כשאחרים נופלים ומושפלים. בוכה: למראה עוול שנעשה לאנשים חסרי אונים. כועס: על עצמי כשאני לא עומד בציפיות שלי או לא מנצל מספיק טוב את הזמן. מעריץ: את ההורים שלי ושל אשתי על המסירות לילדיהם. פותח: את הלב לְמה שהחיים מזמנים. מחפש להתחדש כל הזמן. סוגר: כל פעם שאני שומע שוב את התעמולה הארסית הקבועה כלפי הימין והדתיים – אני סוגר את הרדיו. לוקח: לאי בודד הייתי לוקח ספר "אורות", גיטרה, מחשב נייד ואת אשתי כמובן. בואו לאסוף אותנו עוד שלושה חדשים. מופתע: כל פעם מחדש לראות אנשי שמאל שלא נותנים לעובדות לבלבל אותם, וממשיכים לגרור את כולנו בדרך הנסיגות ההזויה של "דת השלום". מרחם: על אנשים שהכסף מנהל להם את החיים. בבית שלי ביקשתי מאשתי להתמנות ל"שר האוצר" שלנו. זוכר: את שלושת הימים האחרונים במורג של לפני הגירוש. זה היה כמו גן עדן. השקט שלפני סערת החורבן. מביא: משתדל להביא את עצמי לגמרי לכל דבר. לעשות דברים בצורה מושלמת ולהגדיר כל הזמן מחדש רף גבוה יותר. מייחל: ליום שבו תהיה לנו תרבות אלטרנטיבית איכותית נקיה ולא נצטרך להמשיך לצרוך את חולאי החילוניות המערבית.


ירעם נתניהו
thexfiles@013.net.il