כ"ד באלול התש"ע / 03/09/2010
עשה מנוי להצופה
    >     מתקדם
דף הבית
שאול שיף
ראשי > מדורים > בסוד שיח
''ניתן לשלוט על היצר''
18/11/2006
(בתגובה למאמרו של הרב יובל שרלו)

"אני ר"מ בישיבה תיכונית ומצעד התועבה החזיר אותי לשנות נעורי. את חטאי אזכיר היום. בהיותי נער צעיר בישיבה תיכונית, קיימתי קשר "הפוך" עם חבר מספר פעמים. אני זוכר את עצמי חושש האם אני נורמלי? האם אוכל להתחתן ולהקים משפחה? לשמחתי, חשד בנו המדריך ובשיחת בירור שערך עימנו, הסביר לנו שבגיל הנעורים יש כאלו שהזהות המינית עדיין לא מגובשת אצלם ולכן הכל תלוי בהתנהגותם. "אם תמשיכו, בהחלט יתכן שלא תוכלו להתחתן, אך אם תלמדו לסייג את הקשר ביניכם, לא להיות הרבה ביחד, אף פעם לא להיות לבד רק שניכם, תימנעו מלהביט זה בזה במצבים של חוסר צניעות ולחשוב זה על זה, לאט לאט תצאו מזה ותהיו כאחד האדם".
השתדלנו שנינו ליישם את דבריו. זה לחלוטין לא היה קל אך בהתמדה ובכוח רצון של שנינו הצלחנו. חברי הקים משפחה ואף אני אב לשישה ילדים, אוהב את אשתי וחי באושר ובשמחה.
מאז ועד היום למדתי קצת את הנושא והתברר לי, שאכן ישנו אחוז מסוים בין בני הנוער (מ-1% לממעיטים ועד %10 למרבים) שאכן הזהות המינית שלו עדיין לא מגובשת והוא נמשך לשני המינים (דו-מיני). מעשיו והתנהגותו בגיל ההתבגרות הם אלו שבדרך-כלל ישפיעו על דמותו העתידית. אם יתן דרור ליצריו ומחשבותיו - הוא בהחלט עשוי למצוא את עצמו בבגרותו משתייך לקהילה ה"הפוכה". אך אם יתמודד וינסה לשלוט על משיכתו לחבריו ויתרחק מכך, אמנם לא יהיה לו קל, אך הוא בהחלט עשוי להתגבר ולהחליש את הנטיה הזו עד שאכן יוכל למצוא את עצמו ראוי להקים משפחה בבגרותו ולחיות באושר ושלימות עם אשתו.
לאור עברי, יצא לי כבר לטפל במספר תלמידים עם בעיות דומות וכולם למיטב ידיעתי די הצליחו לצאת מזה. ידוע לי שישנם הטוענים שזהו פגם מולד. אך לאור ניסיוני, אין זה כך וניתן להתגבר על נטיה זו. יתכן אולי שיש כאלו שאצלם זה פגם מולד אך גם אם כן, מדובר כנראה ממש בבודדים. אני על כל פנים, בכל המקרים שטיפלתי, לא נתקלתי בנער כזה. לא אכחד שיתכן שהמשיכה לבנים נשארת במודעות במידה מסויימת, אך היא הולכת ונחלשת ככל שהנער מתמודד עימה נכון.
חשוב לדעתי להביא דבר זה לידיעת התלמידים, ההורים והמחנכים, דווקא כעת שהנושא עלה כל-כך חזק על הפרק. אני חושש שבני הנוער החשים בבעיה זו אינם מודעים לכובד האחריות המוטלת עליהם ואינם יודעים עד כמה התנהגותם עתה תוכל לקבוע את עתידם בנושא זה.
מטעמים מובנים אין באפשרותי להזדהות פומבית".
(זהות הכותב ידועה לי, ש.ש.)



מדענית שומרת מצוות מהמובילות בעולם
ד"ר שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון, מופיעה כ"מנהיגת מדע" ברשימת ה-50 היוקרתית של המגזין "סיינטיפיק אמריקן" לשנת 2006. ברשימה זו מופיעים 50 המדענים המובילים, לדעת עורכי כתב העת החשוב, במדע וטכנולוגיה בשנה האחרונה. ד"ר לבנברג חוקרת במכון ראסל ברי לננו טכנולוגיה וחברה במרכז תאי הגזע של הטכניון.
הרשימה המלאה תופיע במהדורת דצמבר של כתב העת. "עיתוננו בחר את האירגונים או היחידים אשר מקדמים את המדע והטכנולוגיה ומניחים את היסודות לעתיד טוב יותר", אמר עורך "סיינטיפיק אמריקן", ג'ון רני.
לחברי מערכת העיתון מסייעת בבחירת ה-50 המובילים סוללת יועצים מדעיים חשובים. ד"ר לבנברג נבחרה כ"מנהיגת מדע" בתחום הנדסת רקמות. בשנת 2005 היא פירסמה מחקר משותף עם פרופסור רוברט לנגר מ-MIT, חתן פרס "הארווי" של הטכניון, שהיווה פריצת דרך ביצירת חלקי רקמה אנושית. הם הצליחו לייצר רקמות באופן מלאכותי בשיטה המקרבת את המחקר למטרה הסופית – רקמות לשימושים רפואיים שונים, ביניהם תחליפי איברים שנפגעו.



בסוד שיח אדמו"רים
"קוויטל"
כ"ק מרן אדמו"ר מקלויזנבורג-צאנז זי"ע, כותב באחת מאגרותיו: "ענין הפתקאות שנתנו לצדיקים בהזכירם שמם ושם אמם, שמזה ידעו שורש נשמתו בתורה הקדושה ואחיזתו למעלה ומה פגמו וחסרונו, ופעלו בקדושתם לתקנו, להמשיך בו האמונה הטהורה והרהורי תשובה וקדושה, ובזה נושע מהצרה ומצוקה שהיה בה."
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע הסביר פעם, שצדיק שמקבל קוויטל מוכן לסבול את הצרה שפקדה את היהודי שמוזכר בה, ו"זוהי המדרגה הקטנה ביותר!" הוסיף והסמיך לזה מעשה שהיה עם הרה"ק בעל אמרי יהודה מברעז'אן זי"ע, שלאחר הסתלקות אביו הרה"ק בעל שפת אמת זי"ע, היה עדיין אברך צעיר לימים, והחסידים נתנו בו עיניהם לעטרו בכתר ההנהגה, אולם הוא לא רצה לקבלו עד שישאל בעצת איש האלוקים מרן הדברי חיים מצאנז זי"ע. הוא נסע לצאנז, נכנס לקודש פנימה והשיח את לבבו שיודע בנפשו שאינו ראוי לאיצטלת האדמו"רות, ואינו רוצה לקבל את ההנהגה, בפרט שאינו יודע איך פועלים טובה ליהודי.
ענה לו מרן הדברי חיים: "יונגערמאן (אברך), אם בשעה שיהודי מזכיר עצמו ומתנה צרתו לפניך, הדבר נוגע ללבך ואתה מרגיש צערו כאילו היתה צרתך הפרטית ממש, בלי שום הבדל, אז אתה רשאי לקבל עליך את עול ההנהגה, ולך בכוחך זה והושעת את ישראל".
עד היכן הדברים מגיעים, נלמד מהעובדה דלהלן: פעם ישב מרן הדברי חיים זי"ע בשולחנו הטהור ביום הפורים, כשהוא שרוי בדביקות גדולה מאוד, ועל השולחן עלה בדחן לשמח את הקהל, כשהוא מחקה את סדר התהלוכות אצל מרן הדברי חיים בלקיחת הקוויטלעך: בדפיקה עם קופסת הטבק על השולחן וכדומה. הקהל שעמד מסביב נהנה, ומרן הדברי חיים לא הרגיש בכל אשר נעשה. לפתע פקח את עיניו, הביט בבדחן והבחין בחיקויו. אמר לו מרן הדברי חיים: "אבער ריכטיג, אבער ריכטיג" (אבל באמת). לפתע התחיל הבדחן לצעוק שגופו דוקר לו מכל הצדדים, וזעק: "רבי, רבי, איך קען שוין נישט אויסהאלטן!" (אינני יכול כבר לסבול זאת). הוא התחיל להרגיש מה שמרן הדברי חיים מרגיש בעת לקיחת הקוויטלעך, ולא היה יכול לסבול זאת.
באחד מביקוריו של כ"ק מרן אדמו"ר מקלויזנבורג-צאנז זי"ע בארה"ב, נחלה ונפל למשכב כשבוע ימים מעת הגיעו שמה. כ"ק האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ זצוק"ל, שהיה ידיד נפשו, הזדרז לבוא לבקרו ושאל את אותו אם קיבל קוויטלעך בימים בהם הוא שוהה בארה"ב. "אכן" - השיבו רבינו - "קיבלתי כאן קוויטלעך מן הבאים אלי, ובשבוע זה בלבד שמעתי צרות של יהודים, מה שבארץ ישראל לא שומעים במשך שנה שלימה". השיב האדמו"ר מקופיטשניץ: "זו היא בוודאי הסיבה שגרמה לכם ליפול למשכב. הפסיקו נא לקבל פה קוויטלעך מן הקהל, ותוך זמן קצר תבריאו לחלוטין".
האדמו"ר מקופיטששניץ הוסיף לומר, שהוא ראה זאת על עצמו, כי בימי חורפו היה גיבור ובעל כוח, וכשנזקק פעם לעבור ניתוח בבני המעיים, ביקש מהרופא לנתחו בלי הרדמה, והוא הצליח לעמוד בניתוח זה, למרות שהיה כרוך ביסורים נוראים. "מה טעם לא חפצתם בהרדמה?" – שאלו הרבי והוא השיב: "שכן אמרו חז"ל שהשינה אחד מששים למיתה, והתינח בשעה שאני מוכרח לישון, אני בוטח בהקב"ה שיחזיר לי נשמתי ואקוץ מן השינה, אבל להניח להרדימני בכוונה תחילה במקום שניתן להימנע מכך, לא רציתי". סיים האדמו"ר מקופיטשניץ: "זה היה טרם התחלתי לקבל קוויטלעך, אבל מאז שהנני נאלץ לקבל קוויטלעך, עזבוני כוחותי ונעשיתי חלוש ורפה אונים. לכן הנני מייעץ לכם לטובת בריאותכם, לא לקבל פה עוד קוויטלעך".
בחצר הקודש צאנז לא נהגו החסידים לרשום את בקשותיהם על הקוויטל, כפי שסיפר כ"ק מרן אדמו"ר מקלויזנבורג-צאנז זי"ע: החסידים ובני העליה רשמו בקוויטל רק את שמם, בלי שום בקשה, כי התביישו לבלבל את דעתו של זקני הקדוש זי"ע בהבלי עולם הזה. רק פשוטי העם והנשים, פירטו לפניו את בקשותיהם.
פעם אירע אצל מרן הדברי חיים זי"ע, שאחד נתן לו קוויטל ולא רשם שום בקשה. אמר לו מרן הדברי חיים: "מדוע לא כתבת בקשת פרנסה? הלא פרנסה כוללת כל דבר, גם יראת שמים".
הרה"ק בעל "דרכי תשובה" ממונקאטש זי"ע היה פעם בצאנז, וראה חסיד אחד נותן קוויטל למרן הדברי חיים, וכתב שם הרבה בקשות. אמר לו מרן הדברי חיים : "כשהיינו אצל הרבי מראפשיץ, כתבנו בקוויטל רק תיבת 'להצלחה', כי הצלחה כולל הכל, בני חיי ומזוני".


כ"ד באלול התש"ע
03/09/2010
זמני כניסת ויציאת השבת:
כניסה: 17:23
יציאה: 18:36
ר"ת: 19:12
ירושלים | ת"א | חיפה | ב"ש
עמדות
האקסיומה שנשברה
פרשנות / אמנון לורד
שקיעתו של הבנגוריוניזם
אורי מילשטיין
המנצח הגדול - פרץ
אשר כהן
פגיעה חמורה בצה''ל
פרשנות / חיים אסא
עדיף ברווז צולע
נדב העצני
מזג אוויר     מידע יהודי     ONLINE שו"ת     אינדקס אתרים צור קשר |אודות|פרסום