שלום גלעד, משהו על טיבה של היוהרה שציינת, ושאולי פיספסת, מצאתי בביקורת על הספר ב``טיים אאוט``, גליון 223, 8 פברואר:
``לפני הכל, נהג חדש הוא סיפור התבגרות של נער שמחפש זהות ומשמעות לחייו. קור מצליח לשחזר את הקדחתנות של מתבגר המנסה להאחז גם בשכלו וגם בליבו. הוא מצליח לדייק ולגעת ביהירות הנעורים שאפשרה לו לא למצמץ מול רבניו הנערצים כשקרא תיגר על אלוהים ולהביס בדמיונו בקלות את הרמב``ם. בהתבגרות כמו בהתבגרות, מתערבבים האישי והערכי, הבשל והילדותי``. לא השכלת כנראה להבחין שלא מדובר בספר מחקר, אלא בספר אוטוביוגרפי משובח.

גלעד היקר: מה היית עושה לו היית מוצא את הספר כמעניין ומרתק?
לו לא היית מוצא בו יוהרה, אלא טוהר.

וכי היית ממליץ לקוראי הצופה לקרוא את הספר???

למה אתה מכניס את עצמך לתוך בור כזה - אתה ``כאילו`` מודע לבור, ובעצם המודעות שלך אליו, אתה רואה ``כיסוי`` לו - אך היא איננה מכסה, כי אם מעוררת גיחוך.

צפוי הוא, שאתה כדתי תמצא בו פגמים. צפוי הוא עוד, שאתהב כדתי, ובטח בעיתון דתי, לא תפרגן לכופר.