כ"ה בשבט התש"ע / 09/02/2010
עשה מנוי להצופה
    >     מתקדם
דף הבית
הרב ד"ר יוסף (ג'פרי) וולף
ראשי > מדורים > סופרים וספרים
פתח לנו שער
07/05/2007

בשנים האחרונות, מאז הסתלקותו ביום ב' דחול המועד פסח תשנ"ג, התחילה משנת מרן רש"י הרב ד"ר יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, הן בהלכה והן בהשקפה, למשוך תשומת לב הולכת וגוברת כאן בארץ.
אלא דדא עקא. כתבי הרב אינם לגמרי נגישים. חידושיו בהלכה נסוכים במתכונת בריסקאית שאיננה קלה לפענוח למי שאיננו רגיל בהם, 1 והדברים נכונים עוד יותר לגבי כתביו הפילוסופיים. הרב הניח שלקוראיו תהיה היכרות בסיסית במורשת הפילוסופית המערבית, החל באפלטון ובאריסטו וכלה בקנט, אוטו, הרמן כהן, ברגסון והוסרל. הוא עבד עם רעיונות ודפוסי מחשבה שאינם מנת חלקם של האדם המצוי, כולל זה בעל ההשכלה הכללית הסבירה. אפילו הבנת הטרמינולוגיה שבה הוא משתמש דורשת מאמץ מיוחד מצד הקורא. אמנם, אפשר שהרב דווקא אימץ סגנון מאתגר כביטוי לאמונתו שתורה נקנית רק בעמל רב. אולם נוצר מצב שבו רבים הם המגששים למצוא פתח לדבריו, בלא הצלחה מרובה. 2


מפגש מכונן
ספרו של הרב חיים נבון "נאחז בסבך: שערים להגותו של הרב סולובייצ'יק", 3 בא למלא צורך זה ולעזור למתעניין להיכנס לעובי קורת הגותו של הרב. בהקדמה לספר, הוא מתאר בהתלהבות וביראת כבוד את יחסו החזק והמתמשך לרב סולובייצ'יק ולמשנתו:
"המפגש עם הגותו של הרב סולובייצ'יק היה לי כמים חיים לצמא. חלק מהשאלות שהוא שאל היו אלו שהטרידו אותי; חלק אחר מן השאלות ששאל התחילו להטריד אותי מן היום שלמדתי אותן".4
התלהבותו מהמפגש המכונן עם כתבי הרב הביאה אותו לכתיבת הספר הנוכחי, לאור ה"עניין הגובר והולך במשנתו". אלה מלים כדרבנות המביעות את שאיפתו הכנה למלא צורכי דבר בעתו. זאת ועוד, המחבר הוא מחנך פופולארי ועיתונאי מוכשר, שכבר רכש לעצמו שם בספריו, בטורים פובליציסטיים ובהופעות נאות בתקשורת האלקטרונית. הוא ניגש אפוא, לביצוע משימתו מצויד בכלים הפדגוגיים הנכונים.
את כישרונותיו כמתקשר ניתן כבר לראות במבנה הספר. הספר מחולק לתשעה פרקים אליהם מתווסף מבוא, בו המחבר משרטט את תולדות חייו של הרב. הפרקים עצמם מוקדשים לנושא מיוחד או לחיבור ספציפי. נאמן לכוונתו לפתוח שערים להגותו של הרב סולובייצ'יק, אין המחבר מסתפק רק בהצעת הנקודות העיקריות במשנתו, הוא גם מנסה להקנות לקוראיו ידע יסודי בשיטתו המתודית ובאוצר המלים המתלווה לה. כך, כבר בראשית דבריו הוא מציג את שאלת הגדרת הדיאלקטיקה, מקומה בהגות הרב ובשאלה אם את הרב ניתן להגדיר כ'הרמוניסט' או לא. אחר כך באים דיונים ממוקדים יותר. מחד גיסא, יש פרקים המתעסקים בנושאים כלליים, כמו 'חיים כקרבן' (פרק ב), 'הרע בעולם' (פרק ג), 'הרב סולובייצ'יק והציונות' (פרק ד), 'תשובה ובחירה חופשית' (פרק ה), ו-לימוד התורה (פרק ו). פרקים אחרים מתמקדים בשלוש מסותיו הכי ידועות: 'איש האמונה הבודד' (פרק ז), 'איש ההלכה' (פרק ח) ו-'וביקשתם משם' (פרק ט).
הפרקים בנויים בצורה מסודרת ונאותה, וכתובים בסגנון קריא וקולח. המחבר מבודד נושאים ממוקדים בכתבי הרב, ודרך בחירה קפדנית בקטעים מייצגים, הוא עושה היכרות ראשונית מבוססת עם הגותו. צעד זה כשלעצמו חשוב, כי אין תחליף למפגש הישיר עם המקור עצמו. במיוחד, יש לשבח אותו על הצלחתו בפריצת הקנון הלא רשמי של מסותיו 'החשובות' (!) יותר. לאורך הספר הוא מושך את תשומת לבו של הקורא למאמרים אחרים, שלדעתי בלעדיהם אי-אפשר להתחיל להעריך את עולמו הרוחני של הרב. בין אלה, יש למנות את 'קודש וחול', 'על אהבת התורה וגאולת נפש הדור', והחומר הכתוב שפורסם במסגרת מפעל 'תורת הרב.'


מרכזיות ההלכה
סגולה מיוחדת שיש לרב נבון, כבר צוינה על ידי החתנא דבי נשיאה, הגר"א ליכטנשטין בדברי הפתיחה לספר:
"בראש ובראשונה, יש להחזיק טובה למחבר על שאף שהספר עוסק בפן המחשבתי של הרב, מרכזיות ההלכה והעיסוק בה במוקד הווייתו הרוחנית, מזדקרת בין השיטין לאורך כל הדרך".5
לא ניתן למעט בחשיבותו של ההיבט הזה. חוקרים רבים מדי רואים ברב פילוסוף שבדרך מקרה היה גם ראש ישיבה, כמו שרבים מדי בעולם התורה (אפילו בתוך האוהל בו פעל) מכחישים (או, לפחות, ממעטים) במרכזיות הגותו במפעל חייו התורני. אלה כאלה טועים טעות גסה. גימוד הרב והכנסתו למיטת סדום מעשה ידי קטני המוח, כמו שאירע וקורה גם לרמב"ם, מהווה חטא לאמת. אותה אמת מחייבת אותנו להשאיר את הרב במורכבותו המזהירה: גאון שבגאוני התורה במובן הצר של המילה ובאותה מידה הוגה דעות בעל שיעור קומה שבמעט מאד כמותו נתברך העם היהודי. לביסוס אמת זו, תורם הרב נבון בצורה מבורכת.


יהלום בכתר
אולם, צריך להעיר שהספר סובל גם ממספר ליקויים. ראשית, המחבר הקדים לספרו ביוגרפיה. ניתן להסיק, לדעתי בצדק, שאת נפש האדם צריך להכיר לא רק דרך כתביו אלא גם דרך סיפור חייו. אולם הסיפור שמציג לנו המחבר קטוע ולא מאוזן. למשל, מקריאת הדברים ניתן היה להסיק שהאירועים החשובים בחייו של הרב סולובייצי'ק הם ילדותו בחאסלאוויץ', מועמדותו לרבנות תל-אביב, ומעברו ל"מזרחי". אין כמעט רמז לפעילותו הענפה כרב בבוסטון, שלא להזכיר את הקמת ישיבת רמב"ם, אותה ראה כיהלום בכתר הישגיו, ושמשקפת בדיוק את השקפת עולמו. 6 הספר מדלג על התקופה הפורה והמשמעותית ביותר של חייו (1986-1941). כמו כן, פעילותו הציבורית המסועפת ועמדותיו המכוננות אינן נדונות. ככלל, אין הקורא נחשף למלוא השפעתו העצומה על עיצוב האורתודוקסיה בפרט, ועל הקהילה היהודית בכלל.
הערה נוספת. כפי שציין הרב ליכטנשטיין במבוא, בין תפקידיו של שער להכניס את האדם לטרקלין. אי-לכך, מן הראוי שספר כזה יעזור לקורא, שאיננו מכיר את משנת הרב, לגשת ללימוד כתביו. אולם לצערי, הוא איננו עומד בצפייה זו. המחבר מסכם ומשרטט, מלבן ומאפיין הרבה רעיונות יסוד בהגותו של הרב. אולם, אין בו כדי לצייד את הקורא בכלים הנצרכים ללימוד הכתבים עצמם.7 כך, חסר כאן מבוא פופולארי למתודה ולטכניקה הפילוסופיות בהן השתמש הרב. אמנם יש התייחסות מסוימת להגדרת הדיאלקטיקה (עמודים 27-25), אולם אין היא מספקת. יתירה מזאת, כדי להתעמק בכתבי הרב חייב הלומד להכיר באופן בסיסי את המושגים בהם עשה הרב שימוש כה נרחב, כגון השיטה הטיפולוגית, שהיא קו מנחה בכתביו. בנוסף לזה, ללא קשר לשאלת היותו הרמוניסט, קיימת זיקה מהותית בין למדנותו הבריסקאית לבין הגותו הפילוסופית, או כפי שהוא ניסח את זה, בין 'תורה במובן הצר של המילה' ל-'תורה במובן הרחב של המילה.'8 הניגודים הפילוסופיים אותם הוא מעלה דומים להפליא לעיקרון -'שתי הלכות' המפורסם של ר' חיים, ותכני למדנותו הם לעתים תכופות בסיס לכתיבתו הפילוסופית.9


ארמון הגיגים
זאת ועוד, בולטת בהיעדרותה מהספר אותה 'בעיה חינוכית פילוסופית חמורה המטרידה,' לדברי הרב עצמו, 'את מוחי זה עידן ועידנים,' קרי בעיית טיפוח הפן הרוחני-חווייתי במעשה המצווה, מתוך ההלכה עצמה. מוטיב זה בא לידי ביטוי בכל המקורות והכתבים הנמנים בביבליוגרפיה של הספר. הוא הנושא המרכזי של כמעט כל הכתבים שיצאו לאור בשנים האחרונות. בכל הזדמנות, הרב הדגיש וחזר והדגיש את מרכזיותו. אולם, בספר שלפנינו, איננו זוכה לתשומת לב הראויה.
לבסוף, יש לתת את הדעת על כך שהרב סולובייצ'יק האמין בכל נימי נפשו בחובתו של האדם לרכוש לעצמו השכלה כללית רחבה. אמונה זו באה לידי ביטוי בכל כתביו. עיקרון זה עמד מאחורי ייסודה של ישיבת הרמב"ם ותוכנית לימודיה, עליהן פיקחו הרב והרבנית ד"ר טוניא לוויט-סולובייצ'יק ע"ה. מדיניות דתית זו גם באה לידי ביטוי בעידוד שנתן לתלמידיו הרבים (הרשמיים והלא-רשמיים) ללמוד לקראת תארים מתקדמים, במיוחד במדעי הרוח. שיטה זו הייתה עבורו חומרא ולא קולא. היא לא באה לפטור את היהודי מלימוד ולו חידוש אחד של רבי עקיבא איגר. להפך, היא הוסיפה על חובותיו הדתיות החינוכיות של היהודי הדתי. אולם הוא האמין, וכך אמר גם בצנעא וגם בפרהסיא, שכל יהודי דתי מסוגל לשאת במטלה זו ולהצליח בביצועה, איש כפי כוחו. 10 לדאבוני, כל המרכיב הזה, הכל כך חיוני להבנת דרכו, חסר מהספר ומונע את מלוא השגת היעד אותו קבע המחבר. נקווה שבמהדורותיו הבאות הוא ייתן דעתו לנקודות אלו.
ספרו של הרב נבון זוכה לתפוצה רבה. הנכנס לחנויות ספרים ברחבי הארץ יראה אותו במדפים הקדמיים. עובדה זאת מוכיחה את צדקת תובנתו שקיים ציבור דתי ולא-דתי המבקש להכיר את משנת הרב ונלאה למצוא פתח להבנתה. היא גם מבליטה את כנות הבנתו שיש צורך לספק לציבור זה מדריך שיפתח בפניו את השער לארמון הגיגיו. ארמון זה עשוי חדרים חדרים. כל חדר ושערו, כל טרקלין וכניסתו.
הרב נבון, בטוב טעמו ובסגנונו הקולח, בהתלהבותו ובדבקותו בדברי הרב, מלווה את קוראיו פנימה אל מעבר לשער הראשי. נקווה שמשם יפנה המחפש ללמוד את מורשתו העשירה של הרב סולובייצ'יק באופן ישיר, מכתביו שלו. עמלות בתורת ד', כפי שהדגיש הרב כה רבות, היא החוויה הרוחנית האמיתית והנשגבה ביותר.

הערות:

כאן יש להבליט את חשיבות ספרו המצוין של הרב ד"ר שלמה פיק, ר"מ במכון הגבוה לתורה שע"י אוניברסיטת בר-אילן, מועדי הרב: שיעורים מפי השמועה..על המועדים, (רמת-גן תשס"ג). הרב פיק מציג סידרה של שיעורי הרב, בשפה השווה לכל נפש. הקורא בספר רוכש לעצמו גם את תורתו וגם את אווירת השיעור שבו נאמרו הדברים. זו"ע, המחבר מספק לקט מדברי הרב עצמו כך שהקורא יכול גם לשתות ישר מים מדליו. הספר תואר ונדון בצורה ממצה ע"י הרב א' קרומביין בכתה"ע בד"ד, ט"ו(תשס"ז).

2 ראה 'הקדמת העורכים,' הרב י"ד הלוי סולובייצ'יק, איש וביתו, ירושלים: תורת הרב תשס"ב, עמ' 15.
3 מעלה אדומים תשס"ו.
4 עמ' 23-22.
5 עמ' 11.
6 ראה ספרו של הרב שאול (שת) פרבר, An American Orthodox dreamer : Rabbi Joseph B. Soloveitchik and Boston’s Maimonides School, Hanover 2004.

7 קיימות שתי דוגמאות מצוינות לזה באנגלית. הראשונה, ההקדמה המעולה ל-'איש ההלכה' שנכתבה ע"י הרב פרופ' דוד ש"ץ, העורך הראשי של 'תורת הרב,' שעד לאחרונה הייתה מקוונת. השנייה היא הקורס בהגותו של הרב, שמופיע בבית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון, ושנכתב ע"י הרב ראובן זיגלר, האוצר ב'קרן מתורת הרב'.

8 השווה בראש הקדמת הרמב"ם לספר מורה הנבוכים.

9 השווה אגרות הגרי"ד הלוי,פ"ב מהל' ק"ש ה"ג והמקביל בספר עבודה שבלב (ירושלים תשס"ו), פרק ו. (תודה לידידי הרב יוסף בלא"ה, שמשך את תשומת לבי למקביל זה.)

10 ראה ספרו של פרבר הנ"ל. השווה גם מאמרי 'יוסף איננו ואני אנא אני בא: זכרונות מבוסטון,' שהופיע בביטאון של ישיבה אוניברסיטה (http:// www.yucommentator.com).



הרב ד"ר ג'פרי וולף הוא מרצה בכיר במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. הוא למד כעשר שנים אצל הרב סולובייצ'יק והוסמך לרבנות על ידו.

רשימת התגובות  
תוכן התגובה
10/05/2007
יעל
אני לומדת המגדל עוז אצל הרב נבון
הספר מקסים ומרתק לכל לומדיו. דרך אגב מי שרוצה לקנות אותו אני מצרפת קישור
לחנות ספרים שבה אפשר להזמין את הספר
http://www.birkatmoshe.org.il/index.asp?id=41
כ"ה בשבט התש"ע
09/02/2010
זמני כניסת ויציאת השבת:
כניסה: 16:46
יציאה: 18:01
ר"ת: 18:37
ירושלים | ת"א | חיפה | ב"ש
עמדות
האקסיומה שנשברה
פרשנות / אמנון לורד
שקיעתו של הבנגוריוניזם
אורי מילשטיין
המנצח הגדול - פרץ
אשר כהן
פגיעה חמורה בצה''ל
פרשנות / חיים אסא
עדיף ברווז צולע
נדב העצני
מזג אוויר     מידע יהודי     ONLINE שו"ת     אינדקס אתרים צור קשר |אודות|פרסום